רקע תיאורטי, סקירה ספרותית וביבליוגרפיה

רקע תיאורטי, סקירה ספרותית

וביבליוגרפיה

מאמר ראשון- קישור למאמר, קישור נוסף

שם המאמר- ״עבודה בקולנוע: מעמד האישה בקולנוע״

כותב- דוד

שנת הוצאה- 2008

במאמרו כתב שתפקיד האישה בקולנוע תמיד היה להיות יפה ולשתוק. שהציגו את הנשים כדמויות חלשות בעוד הגבר כחזק. ושברבים מן הסרטים הנשים מלאו את תפקיד שולי שמעכב את העלילה ולא יותר.

בנוסף כתב גם כי סרטי המלודרמה הציגו את דמות האישה בצורה סטריאוטיפית שהפשיטה האישה מכל העומקים שקיימים בכל אדם עצמאי, ובכך הציגה אותה כדמות רדודה שהגבר צריך לשמור עליה, להחליט את ההחלטות בשבילה ולהגן עליה, אחרת לא תוכל לשרוד. וגם שז`אנר המלודרמה הגיע לשיאו בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה, בעקבות המלחמה הקשה גברים רבים נעדרו ונשים נאלצו ללכת לעבוד בעבודות שנתפסו גבריות, וגילו שביכולתן להתפרנס בעצמן. הגברים חשו מאוימים ונוצרה מעין מלחמת מינים. עולם הקולנוע באמצעות המלודרמות ניסה להחזיר את העולם למסגרת המסורתית – לפיה הבית על מטלות הבית שייך לאישה ואילו העולם שייך לגבר.

״לאורך השנים תפקיד האישה בקולנוע תמיד היה "להיות יפה ולשתוק". הסרטים הציגו את הנשים כדמויות שבריריות, חלשות, תלויות, רגישות ונסערות, בעוד הגבר חזק, שולט ועומד בראש המשפחה.״ ( דוד ,2008)

במאמר מדובר על כך שהנשים חלשות ותלויות בגברים כמו בסרטים הראשונים של דיסני בהם הנסיכות הן אלו שצריכות עזרה שיבואו ויצילו אותן כי הן לא יכולות לבד, והגבר הוא זה שבא ומציל אותן.

״סרטים אלו הציגו את דמות האישה בצורה סטריאוטיפית אשר הפשיטה האישה מכל המורכבויות האנושיות שלה והעומקים שקיימים בכל אדם עצמאי, ובכך הציגה אותה כדמות רדודה שהגבר זקוק לשמור עליה, להחליט את ההחלטות בשבילה ולהגן עליה, אחרת לא תוכל לשרוד.״ (דוד, 2008)

דוגמה טובה לקטע זה היא מתוך הסרט ״שלגיה״ בו היא בורחת וכביכול בלי שבעת הגמדים ששומרים עליה ומגנים עלייה ונותנים לה מקום מוגן היא לא תוכל לשרוד. וברגע שהיא נמצאה לבד בלי הגמדים (בלי הדמות הגברית שתשמור עליה) היא מתה.

מאמר שני- קישור למאמר

שם המאמר- ״קולנוע ומגדר״

כותבת- יעל מונק

שנת הוצאה- 2004

״בהגדרה/הגדרות באמצעותם מקובעים ההבדלים בין המינים (משה והטרקטור, זהבה והבובה). המושג "מגדר" מתייחס אם כך להבדלים בין המינים לא כהבדלים מולדים אלא כהבדלים הנובעים מהבניה חברתית שנועדה לסמן את דיכוטומיה הירארכית בין גברים לנשים (גברים חזקים יותר מנשים ולכן עליונים עליהן).״ ( מונק, 2004)

ההבדל בין נשים לגברים בא לידי ביטוי בכל הסרטים של דיסני אם זה בסרטים הראשונים כשהגבר הוא זה שמציל את הנסיכה שתמיד צריכה עזרה ואם בסרטים החדשים כשהנסיכה היא זאת שמצילה את כולם והגבר הוא לא החזק, הגיבור זה שמציל את המצב.

״במהלך מלחמת העולם השנייה בארה"ב, כאשר גברים רבים נאלצו לעזוב את בתיהם ולצאת להילחם למען המולדת, נשים רבות מצאו עצמן במצב כלכלי-חברתי חדש. באין מפרנס יצאו אותן נשים מתחומי הבית אשר הוגדר עד אז כמקומן הטבעי ומתוך ההכרח שנכפה עליהן, גילו כי ביכולתן להתפרנס. נשים נכנסו לעבוד במקצועות שעד אז נתפסו כגבריים ואפשר לומר כי הסתדרו לא רע בכלל. בתום המלחמה, חזרו הגברים מהחזית וניצבו מול מציאות חדשה: לא זו בלבד שאותם גברים היו פצועים בגוף ו/או בנפש, נשותיהם כבר השתלבו בעולם הכלכלי והצליחו, נגד כל הסיכויים, לפרנס את משפחותיהם.״ ( מונק, 2004)

כמו השינוי שכתבה עליו במאמרה גם סרטי דיסני עברו שינוי אם זה מבחינת החיצוניות של הנסיכה (מבלונדינית עם עיניים כחולות, רזה, גבוהה וצבע עור בהיר לג'ינג'ית או ילדה מלאה קצת נמוכה ועם צבע עור כהה) ואם בשינוי שעברו מחלשות מאלו שמצילים אלו שנשארות בבית לנקות (כמו ב״שלגיה״) לחזקות שמצילות את כולם כאלו שלא תלויות בגברים ויכולות לפעול לבד.

מאמר שלישי- קישור למאמר

שם המאמר- ״התפתחות מעמד הנשים בראי הקולנוע״

כותבת- איריס לקנר

שנת הוצאה- 2012

״בשנים אלו נראו נשים הזקוקות לגבר, אך... חושניות.

דמויות הנשים בסרטים בשנים אלו התאפיינו במסתוריות ובחדות. "דרקולות", "בתולות", מלכות, נשים חטופות וכו'.

כאן החלה גישת 'הנערה במצוקה' שמשכה אליה גברים כמו דבורים אל הצוף.

בשנים אלו היינו עדים למגמתיות לשנות את הנשים ולהפוך אותן למודרניות יותר, עירוניות יותר ובעלות כוח הולך וגובר.״ (לקנר, 2012) כמו שכתבה במאמרה הנשים עברו שינוי מאלו שנראות טוב חלשות ותלותיות בגבר שצריכות עזרה ולא מסתדרות לבד לאלו שלא עונות על מודל יופי פסול שיכולות לבד ולא צריכות את עזרת הגברים.

מאמר רביעי - קישור למאמר

שם המאמר- "סטריאוטיפים נשיים בסרטי וולט דיסני, 2006."

כותב- ???

שנת הוצאה- 2006

מעמד האישה ותפיסת תפקידה המשפחתי השתנו עם השנים ובתקופה הפוסט מודרנית, יש להניח, כי רוב הסטריאוטיפים המיניים נעלמו. ניתן לשים לב למאפיינים רבים שמבטאים תפיסות, שאולי מוטעות, שמקורן בחברה של שנות ה-30. בסרט הקלאסי, שלגייה, חסרת אונים, תלותית, פחדנית, כנועה ומונעת על-ידי דמויות אחרות בעלילה.
בסרט המודרני, "פוקהונטס", ניתן לראות תיאורים של המין הנשי בעלי מסרים פמיניסטים וכן, היופי אינו ערך עליון. האישה מוצגת כדמות עצמאית ששולטת בחייה, אמיצה עומדת על שלה ופועלת למען מטרותיה.
אופן השימוש בסטריאוטיפים מיניים השתנה במשך הזמן בעקבות התפתחות והתקדמות החברה.
ניתן לראות בבירור שוני, בחברה בשנות ה- 30 לחברה בשנות ה-90, שבא לידי ביטוי במסרים פמיניסטים שמנסים ליצור שיווין בין המינים ולמזער את הסטריאוטיפים המיניים שהיו קיימים בעבר, אשר הפרידו בין תפקידי הגבר לתפקידי האישה.

מאמר זה מתקשר לעבודתי בכך שבמאמר כתוב על כך שמהסרט שלגיה ועד לסרט פוקהונטס נוצר שינוי בנסיכות מחלשות לחזקות וכו.

מאמר חמישי - קישור למאמר

שם המאמר- ״מגדר | כתב עת אקדמי רב תחומי למגדר ופמיניזם גיליון שלישי ״

כותבות- דליה לירן-אלפר, מירי פסצ'אנסקי

שנת הוצאה- 2014

דמויות הנסיכות בסרטי דיסני הוצגו בעיקר בתור ייצוגים סטריאוטיפים של נשים, הבאים לידי ביטוי בהתנהגות כנועה וצייתנית, ומראה המציג מותניים צרים וחזה שופע. הנסיכות הן בעלות תכונות של יופי עדינות וחולשה, והתפקיד שהן ממלאות בחיים מייצג זוגיות וחלוקת תפקידים מסורתית בה הגבר הוא המפרנס זה שעובד בשביל האישה שנשארת בבית לדאוג לילדים, לאוכל ולסדר בבית. רק שינויים קלים מאוד ניכרו בייצוג הנסיכות לאורך השנים בסרטי דיסני, השינוי בחיצוניות ובפנימיות החל להופיע רק בסרטים האחרונים של דיסני.

מאמר שישי - קישור למאמר

שם המאמר- "הסינדרלות החדשות"

כותבת- תמר ליבס

שנת הוצאה- 2000

המאמר עוסק בהשפעת תקשורת ההמונים בגיבוש שאיפות מקצועיות אצל בני נוער. הנחת המאמר היא שאנשים משני המגדרים יגיעו למימוש עצמי אם יפתחו את כישוריהם וימלאו תפקיד פעיל בחברה. אנתוני גידנס טוען כי למרות שאיפת הפמיניסטיות שזהותן תכלול יותר מחיי משפחה הן מגלות שהאני הנשי שלהן מזוהה בעיקר עם נושאי בית והמודלים הנשיים הקיימים בחברה מורכבים מסטריאוטיפים גבריים. המאמר בוחן את התהליך שבו נערות מתבגרות מטפלות בזהות המגדרית שלהן, כשהן מנסות לסגל לעצמן את הדימויים שמציעה סביבתן התרבותית. גיל ההתבגרות הינו תקופה מכריעה בעיצוב מושג האני זהו השלב שבו הן מתחילות לכתוב את נרטיב הזהות של עצמן, עפ"י דגמי חיקוי שהן פוגשות בטלוויזיה ובחיים ועיבוד המושגים עם חברים השרויים בתוך תרבות משותפת. הפמיניזם הביא לבדיקה מחודשת של הגדרת הזהות המגדרית, השאלה שעלתה על אלו הבדלי מגדרים צריך לשמור.

בשנות ה-90 חלה תפנית בכמה מגרסאות ה"פמיניזם" בהשתלבו עם התרבות המסחרית הסלבריטאיות המאיצה נערות לעסוק במראן החיצוני ובעצמן תוך נטישת הרצון להביא לתרומה חברתית. סדר היום הציבורי נפתח לבעיות הנשים לדימויים ונרטיבים שמנפיקות מערכות על- פרסום טלוויזיה וכתבי עת לילדים ולנוער, שמציגים דוגמניות צעירות, סקסיות, אנורקטיות, בעולם הזוהר כנשים מבוקשות ומצליחות.

מאמר זה נוגע לעבודתי בכך שסרטי דיסני הם חלק מהחברות המסחריות אשר הציגו לנערות את האישה המושלמת שכדי שתמצאי אהבה אמיתי והנסיך שלך יגיע את צריכה להיות רזה וגבוה ולעשות את עבודות הבית.

מאמר שביעי - קישור למאמר

שם המאמר - ״המדיה, הזונה והמדונה״

כותבת - ד"ר דפנה למיש

שנת הוצאה - 2002

במאמרה כתבה כי בבדיקות ראשוניות שנעשו בשנים האחרונות בעבודות של סטודנטיות באוניברסיטאות מגלות שהמגמות בהם זהות: הם ממשיכים להציג לילדים וילדות נשים "אמהות" או נשים "מיניות", ובכך תומכים בשימור הסטטוס קוו ובמניעתו של שינוי חברתי עמוק.

מחקרים העוסקים בתפקידיה של התקשורת כסוכן חיברות מרכזי של ילדים ובני נוער מראים, כי הנוכחות הקבועה והמקיפה שלה תורמת לטיפוח תפיסות עולם ולהבניית המציאות החברתית. הדיון בסוגיה זו אם כך אינו בגדר תרגיל אקדמי בלבד, יש לו משמעות עמוקה לגבי עתידה של החברה הישראלית.

יחד עם זאת בישראל, כמו בעולם המערבי, מעלים המחקרים גם ממצאים המעידים על קיומם של שינויים בדימויי נשים. נשים מופיעות באחרונה יותר מאשר בעבר כבעלות מקצוע, מעבר להיותן אמונות על המרחב הפרטי. את המעבר ההדרגתי הזה למודל ליברלי יותר ניתן לייחס לשינויים ממשיים בחברה ולהשפעתה המצטברת של המהפכה הפמיניסטית.

מאמר זה מתקשר לעבודתי בכך שבמאמרה היא מדברת עלהצגת הנשים בתקשורת ועל השינוי בהצגתן כמו בעבודתי על השינוי שעברו הנסיכות, שהשינוי בהצגת הנסיכה עם השנים ולטובה.

מאמר שמיני - קישור למאמר

שם המאמר - מה בין פמיניזם לפטריארכיה?

כותבת - חגית קרצו

שנת הוצאה - ???

כתבה תשיעית - קישור לכתבה

שם הכתבה - ״לנסיכות דיסני חסר איבר אחד חשוב בגוף שכולנו לגמרי פספסנו״

שם הכותב/ת -

שנת הוצאה - 2018

בכתבה מדברים בעיקר על העובדה שלרוב נסיכות דיסני אין ציפורניים, אך בסרטון המצורף הכתבת (מיכל רשף) מדברת על המידות המוגזמות של נסיכות דיסני ונותנת כדוגמה את הנסיכה אלזה ״כמו כל נסיכת דיסני אחרת לפניה היקף המותניים של אלזה קטן באופן לא ריאלי מה שגורם לצופות להרגיש לא בנוח עם גופן ומחטיב סטנדרתיים לא הגיוניים בכל הקשור למראה חיצוני״ ומוסיפה שלפי המחקר חדש נמצא כי ״ככל שהנבדקות גילו יחס כפייתי יותר לנסיכות של דיסני ככה הן גם סבלו מביטחון עצמי נמוך יותר״

שינוי בדמות הנסיכה

פמיניזם מול פטריארכיה

לינור גרע